אם אתם עובדים בחברה גדולה או בארגון גדול אז בטוח נתקלתם לפחות כמה פעמים במושג ” מיקור חוץ’ או בתרגום המילולי שלו מהשפה האנגלית אאוטסורסינג. וסביר להניח שמצאתם את עצמכם שואלים את עצמכם לא פעם ולא פעמיים מהו מיקור חוץ? ולמה כדאי בכלל לעבוד בשיטה הזו?
תחילה לשאלה – מהו מיקור חוץ?
מיקור חוץ היא למעשה שיטת ניהול שהומצאה במאה העשרים ומאוד פופולארית בעולם העסקי המודרני שכן היא מתאימה לו מאוד. הבסיס שלה הוא שכל הפעילויות של הארגון שאינן בסיס הליבה שלו צריכות לצאת החוצה להיות מבוצעות על ידי קבלן משנה, ובארגון צריכים להשקיע משאבים ולהתמקד רק בפעילויות הליבה.
שיטת הניהול המודרנית הזו החלה להיכנס לתוך עולם העסקים עם התפתחות תחומים כמו הייטק והרשת האינטרנטית שהפכה את העולם הרחב והמנותק לסוג של כפר גלובלי אחד ומרוכז. כך חברה אמריקאית יכלה להוזיל עלויות באופן משמעותי על ידי השארת פעולות מסוימות בתוך החברה שתבוצענה על ידי העובדים, ואת שאר הפעולות להעביר לחברה קבלנית לעובדי משנה במדינה רחוקה וזולה בהרבה יותר למשל במזרח. אם ניקח למשל את המדינות הודו או בנגלדש הרבה אנשים שם החלו לעבוד בשירותי קבלנות עבור אותן חברות אמריקאיות שרצו להוזיל עלויות ומבחינתם הם פשוט עבדו בעבודה שהם יודעים ומכירים ועושים הכי טוב מבלי לעצור את עצמם ולשאול “רגע, מהו מיקור חוץ? והאם זה מה שאני עושה?
היתרונות לעבודה בשיטה של מיקור חוץ הם ברורים למדי, קודם כל ובראש ובראשונה ישנו חיסכון בעלויות. החברה עצמה משלמת משכורת רק לעובדי החברה אך לא משלמת משכורת לעובדי מיקור החוץ אלא תשלום אחד עבוד העבודה והוא נמוך בהרבה ממשכורת של עובד שהיה עושה את אותה העבודה. כמו כן ישנו חיסכון בזמן שכן העובדים מומחים בתחום בו הם עובדים ולכן הם לא צריכים הכשרה (גם חיסכון נוסף בעלויות) והם מבצעים את העבודה הרבה יותר מהר מאשר הזמן שהיה לוקח לעובד מהחברה עצמה לבצע את אותה עבודה. בזמן הזה העובד ממשיך להתמקצע בתחום שלו ולא מבזבז זמן עבודה יקר על הפעולות מסביב.
כמו בכל שיטת ניהול גם למיקור חוץ יש יתרונות ויש גם חסרונות. החסרונות העיקריים הם שברגע שהעבודה יוצאת החוצה ייתכן זליגה של מידע למתחרים מכיוון שסביר להניח שגם הם משתמשים במיקור חוץ ועובדים עם אותם קבלני משנה. קשה יותר לפקח ולבקר על עבודה שנעשית מחוץ לתחומי החברה שלכם ולמרות שניתן להחזירה ולבקש תיקונים ללא תוספת עלות זה יכול לעכב פרויקטים מסוימים. לעיתים גם העבודה עם מדינות העולם השלישי או קבלנים שאינם מתקדמים מבחינת מערכות יכולה לפגוע באפשרות להטמיע מערכות חכמות שמיועדות לניהול ידע ומידע ולאפשר עבודה מתקדמת ושוטפת.
