מאת: אורית בנבנישתי, מנכל”ית ובעלים של “תיגבור” (פורסם במעריב ב 14/12/2015)
בישראל חיים כיום כ-808 אלף אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-20% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 64-18. כמדינה מתוקנת דאגנו לבני מיעוטים, חרדים, עולים והנה הגיע תורם של בעלי המוגבלויות. מכל עבר מועברים מסרים חשובים הקוראים להנגיש מקומות ציבוריים וכעת גם נכנס לתוקפו צו ההרחבה לפיו כלל המעסיקים למעלה מ- 100 עובדים יחויבו העסיק, על פי תכתיבים מסוימים, בעלי מוגבלויות עבור “ייצוג הולם” פורמאלי.
נושא העסקת בעלי מוגבלויות מהותי לחברה שוויונית. כמנהלת בתחום כוח אדם וסיעוד, אני ערה לצורך במתן תנאים נוחים בתהליך חיפוש עבודה של בעלי מוגבלויות, שיאפשרו להם לעבוד ולהשתלב. לכן, נחמץ ליבי השבוע כששמעתי שבמגזר הציבורי מתקשים להתיישר עם ההסכם הקיבוצי ולהעסיק עובדים בעלי מוגבלויות. הממשלה, שקידמה העסקת בעלי מוגבלויות – נכון לה לאכוף את הנושא בחצרה שלה, ויפה שעה אחת קודם.
כל דרישה מתקנת ומתוקנת שכזאת לא יכולה ליפול רק על המגזר הפרטי העסקי אלא חובה קיימת גם למגזר הציבורי ובמיוחד על אלו המקדמים את ההסכם הקיבוצי, קרי הממשלה ומשרדי הממשלה שהנושא תחת סמכותם, לאמץ את הנושא ולהיות עמוד האש שלפני המחנה. תמיד אמרנו שהמשק הוא הקטר. נכון, אנחנו מובילים את השינויים וחייבים גם את ההירתמות של “החתיכה החסרה”, תרתי משמע – המגזר הציבורי.
כיום, בעידן בו חרטנו על דגלנו את קבלת האחר, נקדים ונדאג לגיוון תעסוקתי אמיתי בכלל המגזרים וזאת כדי להשריש את הנושא. מדובר בחשיבות לאומית – לא בטרנד או באמירות לצורך פוליטיקה ובחירות!
ונניח שקיבלנו את האחר וחיבקנו גיוון תעסוקתי, מה הרווחנו? הרבה מאד. מעבר לשוויון, הכלה וערכים חברתיים, מקופלים פה גם משאבים כלכליים לא מבוטלים. אחוז המועסקים בין בעלי מוגבלויות הינו מאוד נמוך במדינת ישראל, והגדלת פריון המשק בכלל ומצבם הכלכלי בפרט, מהותי לאין ערוך בעיני. על פי דו”ח מבקר המדינה מלפני כשנה וחצי, נקבע כי עלות אי העסקתם של בעלי מוגבלויות, יוצרת הפסד של 5 מיליארד שקלים מדי שנה למשק הישראלי.
נכון, יש קשיים רבים כאשר חברה מגייסת כוח אדם וחושבת במונחים מסורתיים של תפוקת העובד והתאמה כללית שלו לאופי העבודה, לארגון וכיוב’. לכן טוב עשתה המדינה שהציפה את הנושא וחייבה מעסיקים. זה לבטח ישחרר את החברה הישראלית מתבניות מוטעות שמוטמעות בה. חבר מביא חבר? נהדר! עובד בעל מוגבלות – יביא אף הוא את החבר שלו, מוגבל או לא, הדברים יראו אחרת!
